אלדד יניב

אלדד יניב, 48, נשוי לליאור, אבא לעומר, יותם ורוני. מאמין באחריות חברתית ובתיקון, אישי ולאומי.

בפייסבוק:

בטוויטר:

הירשמו לעדכונים בדוא"ל:

פניית פרסה, פרק 12: המבצע לחיסול שר הביטחון

בדרום נופלים טילים, בשדרות מתעוררים לצבע אדום – ועוד רגע תצא לדרך הלחימה בעזה. אבל ראש הממשלה אהוד אולמרט עסוק בעיקר בדבר אחד: הפרויקט לווידוא ההריגה של אהוד ברק

כשעומר ויותם הילדים שלנו היו ממש בהתחלה, בקושי זחלו, הם נאספו לברכיו של אהוד אולמרט כשבפיו סיגר. קוהיבה סיגלו 4. אלף דולר במבצע לחפיסה של 35. אלכס ליבק צילם את הקטנים ואת הגדול עם הסיגר. זה היה בארוחה בצילו של ציור הברושים המפורסם שציירה עליזה ושנחטף בהמוניו לקירות של החברים של אהוד, שהם גם התורמים. סוג של הכנסה צדדית. כשיפרוש מראשות הממשלה יהפכו החברים-תורמים גם לשותפים לעסקים. 25 אלף דולר לברוש. רם כספי, בני שטיינמץ, אוריאל רייכמן, אלפרד אקירוב. כולם התאהבו בציור. רני רהב רכש ארבעה. אורנה אנג'ל אירחה, שרי אנסקי בישלה וליבק צילם. בדרך הביתה, במכונית, סיפרתי לליאור קצת על הקליינט. ליאור אף פעם לא קנתה חנופה והייתה הראשונה לזהות. ״עכשיו אני מבינה למה אריאל שרון אמר לנו פעם שהוא מזכיר לו את הנחש במשקפיים״, היא סיכמה וסתמה על ההתחלה את הגולל על הקליינט החדש – ואף פעם לא הסכימה לבקש מליבק את התמונה.

אהוד אולמרט היה ראש ממשלה נוגע. הוא קיבל את פני בחיבוקים ובלטיפות על הפנים. ״אנחנו ביננו לא צריכים מזכירות״, אמר לי לא פעם. שנים קודם נוצר ביננו קשר, כשאהוד ברק רץ לראשות הממשלה ואולמרט עזר לו להביס ולגרש את בנימין נתניהו מהכיסא שאותו תמיד רצה לעצמו. כשהיה ראש עיריית ירושלים נוצר בינינו מגע משמעותי: רחבת הריקודים של אולמי ורסאי קרסה, והוא חשש שייחקר במשטרה באזהרה. יכול מחר לקפוץ להתייעצות קטנה? הוא שאל.

למחרת פגשתי בעירייה התייעצות גדולה עם הסוללה המקיפה והקבועה. אורי מסר, שולה זקן, אבנר ברק השותף של השופט והעורך דין דן כהן, שיעברו שנים עד שיודה בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות הגדולות במדינה. אבנר הוא גם הבן של אהרון, הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון. גם עורך דין, גם חבר, גם ריטיינר של חברות עירוניות. והכי חשוב, כפי שאולמרט חשב, מי יותר מהבן "של" יוכל לאתרג אותי כדי שלא אחקר?

אהוד אולמרט היה ראש ממשלה נגיש. הרבה אס-אמ-אסים, הרבה שיחות. ״הוא דיבר איתו? והיא?״ צייץ הבלקברי שלי על הבוקר במקום השעון המעורר. ״הכי טוב שתקפוץ לכאן״, סימס לי ראש הממשלה, ״אני בדרך מירושלים וזה נוח בשעה הקרובה״. על מה מדובר, זה דחוף? שאלתי אותו מיד בשיחה טלפונית קצרה. הילדים איחרו את ההסעה ואני צריך להקפיץ אותם לכיתה – אז תראה, זה ייקח לי קצת יותר משעה עד שאשתחרר. ״אז בוא לקראת הצהריים״, ענה ראש הממשלה. ״אני מסיים בקריה משהו עם החבר שלנו. עד שהוא לא יצטלם עם מעיל עור, הוא לא יירגע״.

אהוד ברק בחמאה

אהוד אולמרט היה ראש ממשלה לא פופולארי. בקהלים קטנים הוא תמיד היה כריזמטי. נגיש ונוגע, מלטף ומחניף. ותמיד עוזר גם אם לא מבקשים, אבל תמיד זה הרגיש נעים. כשהגעתי בצהריים, מצב רוחו היה מרומם מתמיד. ״קראת בבוקר אצל החברים? והוא חושב שהוא יודע לנעוץ סכינים״.

בדרום התהדיאה עמדה לפני קריסה, שדרות שוב התעוררה לצבע אדום – והיישובים על קו עזה חטפו טילים. עוד מעט תצא לדרך "עופרת יצוקה", אבל ראש הממשלה פחות התעניין בהכנות ובמפות ובמערך הכוחות למלחמה הגדולה, וכמעט ש"לא היה לו זמן" להתפנות להתייצב לחקירות. במרכז החדר עוד עמד הפיל, משה טלנסקי והמעטפות והחקירות, אבל ראשו של אולמרט היה כל כולו במבצע: הפרויקט לחיסול שר הביטחון. ותקשיב לי טוב: החברים שלי רוצים עליו עוד ועוד חומרים.

המבצע יצא לדרך לפני כמה שבועות והדיווחים מהשטח גילו שהיעד לא נכבש ושהתוצאות לא טובות. מדי יום הדליף אולמרט חומרים שאסף על תורמים וכספים של ברק לעיתון של "החברים". אם לבנימין נתניהו יש עלון, אז לאולמרט תמיד יהיה יותר מהכל ובגדול: גם ביטאון משלו וגם אתר חדשות פופולארי ברשת.

במשך ימים ושבועות, בכמה מתקפות מרוכזות, הם פרסמו כותרות ענקיות בעמודים בולטים בעיתון של המדינה ובאתר הבית. על כספים שברק – לפי הכותרות – קיבל לכיסים. ועסקים. ותרומות. אולמרט אסף מכל העולם ניירות ומסמכים על ברק, שלא מיהר להיכנע והשיב מלחמה באיומים בתביעות לשון הרע. אבל החברים לא התקפלו, כי בשביל מה יש חברים אם לא לאותם הרגעים?

הפרסום על חברת טאורוס, לובי ההון-שלטון-משרד הביטחון שהקימה רעייתו של ברק, נילי פריאל, התפוצץ אצל העיתונאי רביב דרוקר ברעש גדול. אבל ברק כיבה מיד את המדורה, והודיע למבקר המדינה על סגירת החברה. היו כמה קליינטים ראשונים ששילמו אלפי דולרים למשק הבית המשותף של השר ברק ורעייתו פריאל, כדי שנילי תפתח דלתות אצל בעלה ואצל עוד ״900-800 מקבלי ההחלטות". אבל מבקר המדינה הודיע שהוא עומד לסגור את הבדיקה בקול דממה דקה. עוד חקירה על ברק שמתה לפני שנולדה. גם הפעם הוא החליק החוצה כאילו היה משוח מלידה, בחמאה.

״הוא דיבר איתו? והיא?״ שאל אולמרט ואני עניתי: ״אתה שואל אותי? בכלל עוד לא הבנתי מה אתה רוקם בראש. אני רואה שאתה מסתדר מצוין לבד, מה בדיוק אתה צריך ממני?״ אולמרט, כמו המתאגרף מוחמד עלי, ריחף במשך כמה שבועות סביב ברק כמו פרפר וחיכה להזדמנות לעקוץ כמו דבורה: אולמרט ממילא עומד להיעלם מהפוליטיקה ולהתמסר לעורכי הדין ולתיקים הפליליים לשנים, אז אין סיבה שברק יישאר בסביבה ובחיים.

לאולמרט היה מנגנון הגנה משוכלל. את מה שהוא הדחיק בעצמו כל השנים הוא ראה מצוין אצל האחרים. פסיכולוגים קוראים לזה השלכה: אם לאולמרט יש את שולה זקן, היומנים והסודות – וגם את אורי מסר, הכספת והמעטפות – זה לא הגיוני שמנגנון כזה לא יהיה גם לאחרים. לבנימין (פואד) בן אליעזר יש את איילת אזולאי והבן יריב ולברק את דורון כהן ומיכל. עם שולה שלו אולמרט היה רגוע, אבל איך אולמרט ישכנע את השולה שלהם לזמר?

מעיל העור ניצח

אולמרט הגיע לפוליטיקה מדירה שכורה ועם סנדלים מרופטים, ויצא ממנה אחרי עשרות שנים עם חפתים מוזהבים ומעטפות תפוחות בכיסים. לאולמרט זה היה מפעל חיים שהוליד כמה וכמה בתים מפוארים. פירמידה עסקית של כספים, ותורמים ומעטפות. וכשאתה טוב בתחום, אתה מכיר גם את המתחרים. ״זה כבר לא מדויק, מה שאתה מספר״, אולמרט ניסה להסביר לי שמרגע שנילי פריאל נכנסה לתמונה, היא לא כל כך רוצה את אחיה של נאווה - דורון כהן, הפרקליט, הגיס והכיס – בסביבה. מצאתי גרון עמוק בפירמידה של ברק, עכשיו רק צריך לשכנע אותו לפתוח את הפה, הוסיף ראש הממשלה. עניין קטן.

״הוא דיבר איתו? והיא?״ שאל אולמרט ואני שאלתי בחזרה: מי זה הוא ומי זאת היא? ״רינה היא שלי״, הוא השיב, ״חברה טובה. אקח אותה לטיפולי״. רינה זו מצליח, מערוץ 2. והוא? ״לקמפיין צריך גם עיתון, וכדי שיהיה נוק אאוט בסוף, ברק צריך לחטוף טילים מכל הכיוונים״, הוא הוסיף. עיתון יש לך, וגם רשת, השבתי. ״למכה האחרונה הם לא מתאימים"', הוא אמר, "הם חברים ואותי צריך להרחיק מהפרסומים הצפויים. אולי שווה לנסות את בן כספית?״

אבל הגרון העמוק שאולמרט רצה לא כל כך שיתף פעולה. אף שהוא לחץ ושידל והשתדל והפעיל חברים משותפים ומנופים – הגרון בדמיונו של אולמרט, דיוויד פוקס, נלחץ לדבר עם כמה עיתונאים אבל לא לומר דברים מפורשים וענייניים ובטח שלא להיות מלוהק לתפקיד הגרון העמוק במחזה שאולמרט כתב. פוקס הכיר את ברק היטב. גם את העסקים של שר הביטחון, את החשבונות ואת הבכורה שבבנותיו, מיכל, שאיתה עבד כמה שנים.

פוקס הכיר מצוין גם את אולמרט. רק שפוקס לא משחק כאלה משחקים מלוכלכים. פוקס הוא העורך דין הכי חזק בניו יורק, הוא יותר מדי גדול ויותר מדי רציני כדי להשתתף בקטטת ילדים של שני פוליטיקאים ישראלים. והוא גם מכיר את הכלל הגדול של הלוביסט הלאומי בוריס קרסני: כשפוליטיקאים הולכים מכות, גם מתחת לחגורה, תתרחק ותעשה "ויברח". עוד תמצא אותם חזרה מחובקים כי יצוצו פתאום אינטרסים חדשים, ואותך, שנדחף לקטטה לא שלו, מוכה וחבול, מלקק את הדם וחובש את הפצעים.

בינתיים בעזה פרצה מלחמה במלוא העוצמה, ושני האהודים מצאו את עצמם שוב מחובקים, כמו שקרסני חזה. עופרת יצוקה התקבלה יפה בדעת הקהל, וזקפה את הגב אחרי הפשלה הגדולה של לבנון השנייה. ברק קיבל את הצילומים עם מעיל העור שרצה: דגם A2 של מעיל טייסים אמריקאי ממלחמת העולם השנייה. התחפושת הזו והמלחמה עזרו לברק להינצל ממחיקת מפלגת העבודה בבחירות הקרובות, ואולמרט זכה בתיקון גדול לקורות חיים. ההיסטוריה שוכתבה: זה לא הוא שחירבן את מלחמת לבנון השנייה והכהונה אלא עמיר פרץ, השפם והמשקפת. וכמובן שגם אבו מאזן שברח עם המפה.

והאישומים על שחיתויות? והחקירות? מכולן אולמרט החליק כמעט נקי, עד ששולה שלו החליטה השבוע לא לחכות לכפילותיה ושיבוטיה אצל פוליטיקאים אחרים. זקן הכריעה לזוז ראשונה מהשורה ולזמר. זה בדיוק הרגע שליברמן, פואד, ברק ופוליטיקאים אחרים מפנימים: גם אחרי 30 שנה, לכל שולה נאמנה יש יום ושעה שבהם היא עומדת לגורלה.

חדש בטוויטר

  • ציוצים של אלדד
  • ציוצים על אלדד

כל הנושאים - כל האנשים

אביגדור ליברמן אבי גיל אבישי רביב אבנר ברק אברהם בורג אברהם הירשזון אברהם נניקשווילי אברום שלום אהוד אולמרט אהוד ברק אודי סגל אולפן שישי אוריאל רייכמן אורי דן אורי מסר אורנה אנגל אי די בי איילה חסון איילת אזולאי איילת שקד אילן בן דב אינתיפאדה איציק מרדכי איציק סודרי איתן אבריאל איתן כבל אלי ישי אלי לנדאו אליקים רובינשטיין אלכסנדר משקביץ אלפרד אקירוב אמנון אברמוביץ אמנון ליפקין שחק אנשי עסקים אפרים ברכה אריאל אטיאס אריה דרעי אריק שרון ארץ חדשה ארצות הברית אשליית הפסגה אתר Ynet בוזי הרצוג בוריס קרסני בחירות בחירות 1999 בחירות 2001 בחירות 2009 בחירות 2013 ביל קלינטון בלשים פרטיים בן כספית בני בגין בנימין נתניהו בני שטיינמץ בנק הפועלים בנקים בנק לאומי בשאר אסד גז גזפרום גיא רולניק גיא שניאור גידי וייץ גידי שמרלינג גיוס כספים גיימס קרוויל גלובס גליה מאור גלעד שליט גלעד שרון גקי בן זקן גקי מצא גרהרד שרדר גרנית הכרמל דה מרקר דובי ויסגלס דוד גרנות דודי אפל דוד מידן דורון כהן דיוויד זילברג דיוויד פוקס דילים פוליטיים דליה רבין דן כהן דן מרידור דנה בן יאיר דני אברמס דני דנקנר דפני ליף האזנות סתר האינתיפאדה השנייה הבנק הבינלאומי הדחת עדים הדלפות הולילנד הון שלטון הון שלטון עיתון הטלפון הלבן היועץ המשפטי לממשלה הלבנת הון הלנה ביילין המחוברים הסברה הפסד הקזינו של מרטין שלאף הרב ישראל לאו הרב עובדיה יוסף הרב פינטו התעשיות הבטחוניות ולדימיר גוסינסקי ועדות חקירה ועדת וינוגרד חברת החשמל חברת טאורוס חברת צים חברת קאל חומר שחור חוסני מובארכ חוקרים פרטיים חיזבאללה חיים רמון חלוקת ירושלים חמאס חקירות חקירת שרון חרש שירותי חקירות טוביה צפיר טוני בלייר טייקונים טל שטרן טרכטנברג יאנוש בן גל יגאל זילכה ידיעות אחרונות יואב הורוביץ יולי תמיר יוני קורן יוסי ביילין יוסי גנוסר יוסי מימן יוקר המחיה ילדי הפוליטיקאים ים המלח יעקב יאשה קדמי יצחק רבין יצחק תשובה ירון מילר ירושלים יריב בן אליעזר ישראל אהרוני ישראל היום כארים מאסימוב להב 433 לוביסטים לוני רפאלי מאיר פלבסקי מאיר שמגר מארק ריץ מבקר המדינה מהומות אוקטובר מוחמד דאחלן מוחמד ראשיד מועמר קדאפי מוריץ וייסגלס אלמגור ושות מחאת האוהלים מחאת המילואימניקים מיכאל צרנוי מיכה לינדנשטראוס מיכל ברק מיכל ליברמן מיקי בן יאיר מלון דן מלון הילטון מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מנחם בגין מנחם עינן מעצ מפלגת האבודה מפלגת הליכוד מפלגת העבודה מפלגת קדימה מפלגת שס מפעל הפיס מרדכי מוטי גילת מרטין שלאף מרית דנון מרמה והפרת אמונים משה גאון משה טלגה משה ליאון משה מזרחי משה עמית משה שחל משפחה משפחת לבנת משפחת עופר משפחת שרון משפטי דיבה משרד החקירות ויצמן יער נבות תל צור נוחי דנקנר נוני מוזס נילי פריאל ניר גלעד נלסון מנדלה נפתלי בנט נקמה נשיא ארצות הברית נתיבי איילון נתן אשל סאלח טריף סונול סטנלי גרינברג סלקום סמי שמעון ספינים סקרים עבירות פליליות עוזי בנזימן עוזי דיין עופר נמרודי עופרת יצוקה עורכי דין עזריאל נבו עידן עופר עיתון הארץ עליזה אולמרט עמי איילון עמי סגיס עמיר פרץ עמית סגל עמנואל רוזן עמרי שרון עמרם מצנע ערוץ 2 ערוץ 10 ערפאת פואד בן אליעזר פוליטיקאים פוליטיקה פיני רובין פריימריז פרשת העמותות פרשת צאלים פרשת קו 300 צבי האוזר צביקה זרחיה צוות אנגלה צוות דורון צוות יאשה ציפי לבני קבלני קולות קזחסטן קמפ דיוויד קמפיין בחירות ראובן אדלר ראש הממשלה רביב דרוקר רוברט שרום רון חולדאי רוני מילוא רינה מצליח רם כספי רם שמגר רני בלייר רני רהב רפי גינת רפי חאמי רצח רבין רקפת רוסק עמינח רשות השידור שאול מופז שוחד וטובות הנאה שולה זקן שחיתות שי אופיר שירי ויצמן שלדון אדלסון שלום שמחון שלטון ההון שלמה נחמה שלמה עמר שמעון פרס שר הביטחון שרה דורון שרה נתניהו שרי אנסקי שרי אריסון תד אריסון תהליך השלום תחקירים תמי שינקמן תפירת תיקים תקשורת ישראלית תרומות וגיוס כספים

אלדד באינסטגרם